הכתףלמה זקוקה הכתף כדי לנוע באופן תקין
טיפים לזיהוי ליקויי יציבה התורמים להתפתחות כאבים בכתף

מפרק הכתף הנו אחד המפרקים שבשל כאבים והפרעה בתפקודיו
פונים נבדקים רבים לאבחון אצל רופאי משפחה, אורטופדים ופיזיותרפיסטים.

מפרק הכתף מושתת מבחינה תנועתית על שני מרכיבים עיקריים:
האחד – מפרק הכתף עצמו הבנוי מהמפגש בין ראש הזרוע לבין הגלנויד –
 אותה תושבת דמוית מכתש המצויה בצדה החיצוני של השכמה.
השני – למעשה אינו מפרק של ממש והוא המפגש בין גוף השכמה עצמו
לבית החזה- לכלוב הצלעות עליו הוא מונח.

 

 
מפרק הכתף מאפשר תנועה גדולה במישורים שונים בשל מבנה שיציבותו תלויה יותר ברקמה רכה ופחות במבנה הגרמי:
למשל מעטפת מפרקית (קופסית המפרק) מורכבת וריבוי ניכר של שרירים שיוצרים כוחות משיכה בכיוונים שונים, בשילוב עם תושבת גרמית (=עצם) קטנה יחסית שאינה עמוקה במיוחד.
איזון תקין בין השרירים השונים מאפשר יצירת תנועה מרובה של ראש הזרוע בתוך התושבת (גלנויד) תוך שמירת היציבות = מניעת בריחת ראש הזרוע ממקומו במנוחה וגם בתנועה
 
 

קבוצות השרירים הקשורות בתנועת הכתף:

לשם הנעת השכמה על בית החזה קיימים שרירים המגיעים מהצוואר אליה,מעמוד השדרה החזי מאחור ומהצלעות מלפנים.
שרירים אלו יניעו את השכמה מעלה, יסובבו אותה על ציר כאשר הזווית התחתונה שלה מתרחקת או מתקרבת מעמוד השדרה,
ירחיקו או יקרבו אותה מעמוד השדרה ללא סיבוב, ימשכו אותה מטה, יצמידו אותה אל בית החזה... כל זאת כדי לאפשר לאותה תושבת, הגלנויד, להיות בכל זמן ותנועה נתונים, מול ראש הזרוע כדי לספק יציבות טובה וזווית משיכה מתאימה לקבוצות שרירים נוספות, הפועלות על מפרק הכתף עצמו.

בין השרירים המניעים את השכמה ראוי להזכיר את שרירי הטרפז, השריר מרים השכמה – levator scapula , ואת שריר המסור הקדמי- serratus anterior האחראי להצמדת השכמה אל בית החזה תוך סיבובה על ציר והרחקתה מעמוד השדרה.
 


 
        

בין השרירים המניעים את הכתף (ראש הזרוע מול הגלנויד) קיימים שרירים רבים נוספים. חלקם מגיעים מהשכמה עצמה אל ראש הזרוע, אחרים יגיעו ממקומות שונים כדי להתחבר לחלק המקורב של הזרוע כמו מעצם הבריח והצלעות מלפנים, מעצם הבריח והשכמה מלמעלה ואחרים יעשו דרך ארוכה מהאגן עד לחיבורם אל הזרוע.

בין השרירים המניעים את הכתף נזכיר את שרירי השרוול המסובב – rotator cuff האחראים ליצירת תנועה סיבובית ול"שאיבת" ראש הזרוע אל הגלנויד. מתוכם מוכר מאד לקהל שריר הסופרא-ספינטוס מממצאי בדיקת הדמיה באולטרה-סאונד.
גם הדלטויד המרים את הזרוע לכיוונים שונים והשריר החזי הגדול (פקטורליס מייג'ור) מוכרים לקהל המתאמנים.

תיאום לקוי בין השרירים השונים על רקע של חולשה/ קיצור/ נוקשות מפרק המפריעה לעבודה תקינה של שרירים המגיעים ממנו (לדוגמה- נוקשות מפרק בינחולייתי בצוואר או בגב העליון) עשוי לפגוע גם הוא בתנועה התקינה של הכתף וליצור כאב, אך אבחון של ליקוי כזה מצריך בדיקה של פיזיותרפיסט מוסמך והתאמת תכנית תרגול ספציפית.
 

 

מרכיבי התנועה הנחוצים לתנועה תקינה של הכתף:
בחן את עצמך

  •     סיבוב חיצוני של הזרוע:
    עימדו כשהזרוע והמרפק צמודים לגוף והמרפק כפוף ב °90.
    כעת סובבו את הזרוע החוצה כאשר אתם מקפידים לשמור
    על זרוע צמודה לגוף. טווח תנועה תקין יאפשר לכם להניע
    את היד בכ °70 החוצה               

 

 



 
          עימדו והרחיקו את הזרוע כ °90 מעלות הצדה והמרפק
          כפוף ב °90.
          סובבו שוב את הזרוע כך שכף היד תתרומם אל התקרה.
          במנח זה הטווח צריך להיות קרוב ל °90.


השוו לכתף השניה .
תנועת הסיבוב החיצוני הכרחית להשלמת הרמת היד מעלה, היא קורית לכל
אורך ההרמה ובעיקר מעבר לגובה הכתף


 

     
  •     מנח הראש:
    בקשו מחבר או קרוב שיצלם אתכם מהפרופיל בישיבה או בעמידה. בדקו את התמונה.  על הראש להיות מונח מעל הגב העליון ולא קדמית לו.
    נמצא שמנח קדמי של הראש מפריע לתנועות ההרמה של הכתף מאחר והוא כרוך בד"כ במנח גב עגול ( ראו הסעיף הבא) ומאחר והשריר מרים השכמה המגיע מהצוואר מצוי אז במנח מקוצר, מביא את השכמה מעלה ומפריע לתנועה התקינה שלה תוך הרמת היד.
                  

 

 

 

   
   יישור הגב העליון:

עימדו עם הגב אל הקיר כשהישבן נוגע בקיר. כעת הרימו את הידיים מעלה כשהן מתוחות. נסו לגעת עם האצבעות בקיר מבלי לכופף מרפקים ומבלי להרחיק את הישבן מהקיר.
אם אינכם מסוגלים להגיע לקיר מבלי להרחיק את הישבן , יתכן שחסר לכם טווח יישור מספיק של הגב העליון הנחוץ לטווח הסופי של הכתף. כפיצוי, אתם משתמשים ביישור מוגבר של הגב התחתון וכך הישבן מתרחק מהקיר.

שרירי הבטן:
עימדו באופן חופשי, הסתכלו למטה. האם אתם מצליחים לראות את הברכיים או שהאגן מונח לפנים עם שרירי בטן רפויים ו"מסתיר" את הברכיים.
כעת הרימו ידיים מעלה. אם אתם חשים שהבטן מתחילה לעבוד והאגן נע אחורה בעדינות, סביר שגיוס שרירי הבטן תקין.
אם גם כעת האגן נשאר מאחור, יתכן ששרירי הבטן אינם מתגייסים כראוי. מצב זה עלול להפריע לגיוס שריר המסור הקדמי שמוצאו בצלעות מתחבר לאחיזת שרירי הבטן האלכסוניים. עבודת שרירי הבטן מייצבת את מוצא השריר ומאפשרת לו לפעול ביעילות ולבצע ייצוב טוב של השכמה במהלך הרמת הידיים מעלה. בנוסף, רפיון שרירי בטן גורר אחריו לא פעם יציבה עם גו עגול (באזור החזה) ומנח ראש קדמי.

   מנח השכמה:

בישיבה זקופה או בעמידה, היעזרו בצילום הגב כשהוא חשוף. מנח השכמה הרצוי במנוחה הנו כאשר הזווית התחתונה מצויה הצדה יותר מחלקה העליון של השכמה.
גם מנח מנוחה שאינו כפי שהוזכר אינו בעייתי אם במהלך התנועה מושגת תנועת
סיבוב השכמה החוצה כשהצלע הפנימית הקרובה לעמוד השדרה נשארת צמודה לבית החזה ואינה מתרוממת ממנו, כפי שנראה בשכמה הימנית, בתמונה שמשמאל.

 

 

לסיכום:
1.   חגורת הכתפיים היא איזור מורכב מבחינה תנועתית.
2.   לשם אבחון ליקויים שריריים המפריעים לתנועת הכתף רצוי להיעזר בפיזיותרפיסט מוסמך. יש לציין שאבחון כזה אינו חיוני בהיעדר כאב – הגוף האנושי סתגלן ולא כל חריגה מהרצוי היא משמעותית. עם זאת כדאי לשמור על מערכת שרירית חזקה, תרגול משפר את אספקת הדם והתזונה לשריר ובכך שומר על חיוניותו.
3.    ליקויי יציבה שונים עלולים להשפיע ולהפריע לתנועה תקינה של הכתף. חלק מהם תוכלו לנסות "לאבחן" על עצמכם ולתקן בעזרת מעט מודעות ואילו אחרים תוכלו אולי לזהות אך תזדקקו להדרכה כיצד לשנות ואולי אף לטיפול ידני. דוגמה אחת לכך הנה נוקשות במפרקי הצוואר הגורמת לכיווץ יתר של שרירים המרימים את השכמה ו/או לכיווץ הגנתי של שרירים המגיעים מהצוואר אל הצלע הראשונה ואל עצם הבריח ובכך מושכים אותן מעלה. גם מהן מגיעים שרירים אל מפרק הכתף.

איתור ליקויים כאלו ניתן לעשות באבחון פיזיותרפי ואחריו לתפור תכנית טיפול מותאמת לליקויים שנמצאו. הטיפול יהיה ידני לשיפור תנועתיות מפרקית, דיקור יבש (מערבי) לטיפול בשרירים, יתכן שימוש בטכניקות טייפינג (פלסטרים יעודים) , תרגול מותאם לשימור תוצאות הטיפול ועוד.

 

בברכת בריאות שלמה

פיזיוגל פיזיותרפיה, יבנה