וכן, זה מה שנהוג לחשוב- מתיחה וקרעים מיקרוסקופיים או חמורים יותר של ATFL- הרצועה שמחברת בין פטישון השוקית (העצם הארוכה הצדית של השוק) לתלוס, אחת מעצמות הקרסול היושבת מעל עצם העקב ומתחת למגרעת שנוצרת בחלקן התחתון של הפיבולה (שוקית) והטיביה (שוקה)- העצם הארוכה הפנימית של השוק. בד"כ מנגנון הפציעה הוא כאשר כף הרגל נמתחת כלפי מטה ומסובבת פנימה באופן שעולה על היכולת הפיזיולוגית של הרצועה והשרירים לרסן את התנועה. עם זאת, העובדה שרצועה זו מצויה מחוץ למפרק ועם זאת המפרק מתנפח כל כך ומוגבל בתנועה אינה מתיישבת עם הידע הקיים. בנוסף, נבדק והוכח שמידת חוסר היציבות המכני אינה בהכרח קשורה ביכולת התפקודית לאחר נקעים בקרסול.

בריאן מליגן הניח שהמתיחה החזקה אינה קורעת בעצם את הרצועה- זהו קומפלקס רצועתי חזק מאד- אלא גורמת למשיכת השוקית לפנים ביחס לשוקה ובכך גורמת לשיבוש מנח המשטחים המפרקים אחד מול השני לכאב, חוסר יציבות ולהפרעה לתנועה התקינה של המפרק.
הנחה זו הוכחה כנכונה במחקרים רנטגניים ומחקרי MRI שהשוו מנח העצמות בנבדקים בריאים ונבדקים שעברו נקע בקרסול.

גם בשלב החריף ממש, מסתבר שתיקון ידני שממקם אחורה מחדש את השוקית ומאפשר לבצע ללא כאב את תנועות הקרסול, מקצר מאד את מהלך ההחלמה !!

ניתן לשפר את טווח דורסיפלקסיה בעמידה והליכה וכן את טווחי התנועה לפלנטיפלקסיה ואינברסיה- שילוב התנועות של משיכת כף הרגל מטה ופנימה- ולשפר בכך את היכולת לעלות על האצבעות ולחזור לניתור וריצה. 
לשימור התוצאה ניתן להניח טייפ ריגידי באופן השומר את השוקית במקומה ביחס לשוקה.

מחקרים עדכניים הוכיחו כי שימוש בטכניקת הטייפינג הזו מוריד באחוזים ניכרים את שכיחות הנקעים בקרסול בקרב שחקני כדורסל בגילאי 13 ועד 23.